Internet
January 1, 0001
www.e-mago.co.il
בינואר 2010, בית האופרה - המשכן לאמנויות הבמה גוטפריד הלנוויין
האופרה הישראלית פותחת את עונת ה-25 החגיגית שלה בבכורה עולמית – " הילד חולם" מאת חנוך לוין למוסיקה מאת גיל שוחט. האופרה מבוצעת על ידי סולני אופרה ישראלים בבימויו של עמרי ניצן ובניצוחו של דוד שטרן, המנהל המוסיקלי של האופרה הישראלית. על עיצוב התפאורה והתלבושות אחראי האמן החזותי הבינלאומי הנודע גוטפריד הלנוויין. עיצוב התאורה נעשה על ידי אבי יונה בואנו (במבי) והכוריאוגרף הוא גרגור זייפרט.
ההפקה מועלית בתמיכת קרן ברכה כחלק מיוזמת הקרן לעידוד של יצירה ישראלית מקורית איכותית ובסיוע קרן ריץ'. האופרה תועלה בבית האופרה - המשכן לאמנויות הבמה בבכורה עולמית ב-18 בינואר 2010. חנה מוניץ, מנכ"ל האופרה הישראלית: "אני מאושרת וברת מזל שניתנה לי הזכות וההזדמנות לגרום ליצירה הזו לקרום עור וגידים על במת האופרה הישראלית בעונתה ה-25."
הילד חולם" הוא מחזהו הראשון והיחיד של חנוך לוין העולה כאופרה.
העלאתו באופרה היא יוזמה של מנכ"ל האופרה הישראלית חנה מוניץ, כחלק ממדיניות של טיפוח אמני אופרה ישראלים והעשרת הרפרטואר של אופרות ישראליות. הפקה חשובה זו מתווספת לאופרות ישראליות נוספות של האופרה הישראלית לאורך השנים: "יוסף" (יוסף טל/ישראל אלירז), "הבן יקיר לי" (חיים פרמונט/תלמה אלייגון), "אלפא ואומגה" (גיל שוחט/דורי מנור ואנה הרמן) ו"מסע אל תום האלף" (יוסף ברדנשווילי וא.ב. יהושע). אומרת חנה מוניץ : "חנוך לוין הוא גדול המשוררים והמחזאים של תקופתנו שהצליח באמצעות שירה צרופה, מופשטות נאיבית וצינית כאחת להעלות טרגדיות ראליסטיות לרמה של טרגדיות אוניברסאליות, שניתן להתחבר אליהן בכל מקום ועת. כשראיתי בפעם הראשונה את המחזה "הילד חולם" בשנת 1993 בתיאטרון "הבימה", האופרה הישראלית הייתה עדיין בחיתוליה. לצד החיבור המיידי שהיה לי כאשר צפיתי במחזה, עם הייאוש התהומי שהוא מקרין, התחברתי באותה מיידיות גם לשירה ולפיוט שבו. המחשבה הראשונה שעלתה בי היתה מדוע המחזה "הילד חולם" אינו אופרה. אז עוד לא ידעתי שתוכל להיות לי השפעה בעתיד על הפיכת המחזה הנפלא והמיוחד הזה ליצירת אופרה שבה המוסיקה יכולה לסייע לו לנסוק לגבהים רמים יותר. אני מאושרת וברת מזל שניתנה לי הזכות וההזדמנות הזו לגרום ליצירה כזאת לקרום עיר וגידים על הבמה של האופרה הישראלית בעונתה ה-25."
הילד חולם – ממחזה לאופרה
השנה מציינים בארץ ובעולם עשור למותו של חנוך לוין (1943 -1999). לוין מחזאי, במאי ,משורר וסופר, הוא כתב מחזות, מערכונים, פזמונים, סיפורים ושירה. הוא פיתח שפה דרמטית ותיאטרונית ייחודית המשלבת בין הטקסט הפיוטי שכתב לבין הדימויים שעיצב עם השחקנים ומעצבי התפאורה, התלבושות והתאורה, המוסיקאי והכוריאוגרף. עד מותו הספיק לכתוב 62 מחזות, קברטים ו רביואים. 41 מהם הועלו (ובנוסף אסופה של כתביו שנערכה והועלתה לאחר מותו), ואילו 21 מכתביו הערוכים עוד לא הועלו. המחזה "הילד חולם" נחשב לאחד המחזות הישראליים החשובים והפיוטיים ביותר שנכתבו. הוא הועלה בבכורה בשנת 1993, בבימויו של חנוך לוין, כהפקה משותפת של התיאטרון הלאומי "הבימה", התיאטרון העירוני חיפה ופסטיבל ישראל. חנוך לוין עצמו אמר כי הוא רואה את המחזה גם כאופרה. בהזמנת האופרה הישראלית ערכו המלחין גיל שוחט והבמאי עמרי ניצן את המחזה לאופרה מבלי להוסיף ולו מילה אחת שאינה של לוין. גיל שוחט הלחין את היצירה לאופרה. במחזה, מתאר לוין מסע אלגורי של פליטים שאינם רצויים באף מקום, המחפשים מקלט לנפשם. את העלילה למחזה כתב לוין בהשראת סרטו האנגלי של סטיוארט רוזנברג "ספינת הארורים"( 1977), המתאר את פרשת האונייה "סנט לואיס" במלחמת העולם השנייה, המוליכה מתחנה לתחנה קבוצת פליטים נרדפים המגיעים לחופיה של מדינה האוסרת עליהם את הכניסה ובכך גוזרת את גורלם לאבדון. מעל כולם במחזה עולה דמותו האניגמאטית, הסימבולית, הנאיבית, ורבת ההיבטים של הילד. על רקע הליכתו של הילד אל מותו בוחן לוין לא רק את היחסים בין אם לבן, בין גבר לאישה, בין שלטון לאזרח ובין אכזריות וחמלה, אלא את הגבול הדק שבין הייצוג המופשט של ריאליזם מול פנטסיה, של "נאיביות" אמנותית מול סנטימנטליזם אמורפי.(מצ"ב תקציר העלילה).
המלחין גיל שוחט : " מעמוד הפרטיטורה הראשון, התרכזתי בשאלת מושג הדימוי של הילד. היחסים הטראגיים של הילד עם המציאות, הפכו באופרה שלי ליחסים הגסים שבין היצירה והעולם החיצוני ". המלחין הישראלי הצעיר גיל שוחט כותב בסגנונות רבים אבל מרבה לכתוב לבמה הלירית, הן לאופרה ("אלפא ואומגה" שהועלתה באופרה הישראלית) והן לבמת התיאטרון ("צור וירושלים" ו"בדנהיים"). על "הילד חולם" הוא אומר: "הפיכת המחזה לאופרה, הייתה עבורי אתגר של סינון מה של המקורות הסרקאסטיים והציניים של היצירה וזיקוק היסודות הפואטים והאוניברסאליים שבה. מעמוד הפרטיטורה הראשון, התרכזתי בשאלת מושג הדימוי של הילד: עצם מהות תהליך היצירה האמנותית, שתמיד מגיע מהמקום של הילד הפנימי של היוצר, קרי, מהנאיביות שלו, מהמחוז הטהור ביותר באישיותו. היחסים הטראגיים של הילד עם המציאות, הפכו באופרה שלי ליחסים הגסים שבין היצירה והעולם החיצוני. מותו של הילד, הופך באופרה לקתרזיס של התעלות, שכן זהו כוחה של היצירה האמנותית, שהיא מתעלה בסופו של דבר מעבר ל"מותה" שלה או של גיבוריה. במערכה אחרונה ב"ילד חולם", מערכת הילדים המתים, נתקלתי לראשונה בחיי ב"התפוררות לעפר", המתבקש מהמבנה האמנותי של היצירה, כמו הילדים המתפוררים לעפר. מעולם לא הרגשתי איחוד צורה וחומר בתהליך הכתיבה כמו במערכה זו, וככל שהמוסיקה נסקה תחת ידיי, אני שקעתי: זוהי מערכה שבה קיים עצב קיומי עמוק המקנה למחזה תחושה של אנושיות וחמלה, כאשר התקווה הנושבת ממילותיה וצליליה היא בעצם האנושיות שבה". עמרי ניצן: " זה סיפור מסע על תכלית החיים, המסע לשרוד הוא לא תכלית החיים... אין שום דבר מבטיח בארץ המובטחת ואין שום משיח שיציל אותנו. חנוך מציג בפנינו עולם לא טבעי עולם אכזר בו ילדים מתים." הבמאי עמרי ניצן, ביים לראשונה באופרה הישראלית את "שיקוי האהבה" לפני למעלה מעשור. הפקה זו זכתה להצלחה רבה בארץ ובחו"ל (פסטיבל סבונלינה בפינלנד והאופרה הגרמנית בברלין). כמו כן ביים באופרה הישראלית את "האיטלקיה באלג'יר", "אותלו" והבכורה העולמית של "מסע אל תום האלף". ניצן ביים גם הפקות אופרה ברחבי העולם: "נבוקו" ביפן ו"שמשון ודלילה" בבלגיה. כבמאי תיאטרון נקלט ניצן בעולם האופרה בטבעיות רבה ביותר והוא מביים כיום גם אופרות וגם מחזות תיאטרון תוך שימת דגש על חשיבות הטקסט והקשר ההדוק בין הטקסט למוסיקה. המעצב גוטפריד הלנוויין :"אני יוצר בדימויים שלי את מה שלוין כתב במלים שלו. כאשר קראתי את המחזה בפעם הראשונה פשוט נדהמתי כי הרגשתי שאני רואה בפני את העבודה שלי." המעצב גוטפריד הלנוויין, יליד אוסטריה, צלם, צייר, פסל, ו אמן מיצגים הוא אחד מהאמנים הויזואליים החשובים ביותר הפועלים כיום בעולם. הוא זוכה פרסים שונים בהם פרס קרדינל קניג ופרס תיאודור קרנר. המטאפורה המרכזית ביצירותיו, לרבות דיוקנאותיו העצמיים, היא דמותו של הילד. אך במקום הדימוי המקובל של הילד התמים וחסר הדאגות, יצר הלנווין דמות פגיעה, פצועה ושברירית, מעוותת מעט, אך מהממת בעוצמתה. הילד אצל הלנווין תמיד מצולק בגופו ובנפשו . בשנת 2004 הוצגה לראשונה יצירתו של הלנווין במוזיאון לאמנות ב סאן פרנסיסקו תחת הכותרת "הילד, יצירותיו של גוטפריד הלנווין". את התערוכה פקדו כ-130,000 צופים, והעיתון "סאן פרנסיסקו כרוניקל" הכתיר אותה כטובה ביותר של אמן בן זמננו לשנת 2004. הלנווין ידוע גם בעבודותיו לבמה, כצייר תפאורה וכמעצב במה ו תלבושות לתיאטרון, ל בלט ו לאופרה. באופרה הישראלית עיצב תפאורה ותלבושות להפקת "רוזנקווליר" כמו כן עיצב תפאורה ותלבושות להפקות " מקבת'" מאת ויליאם שייקספיר בתיאטרון היידלברג וכן בתיאטרון הפולקסבינה בברלין "מארה סאד" מאת פיטר וייס בתיאטרון הלאומי בשטוטגרט. "פזוליני" בתיאטרון של המבורג , "המלט משין" בפסטיבל ברלין, הוא עיצב תפאורה ותלבושות לגרסה של הבמאי והכוריאוגרף יוהאן קרסניק ל"טבעת הניבלונג " מאת וגנר בבית האופרה של בון ועוד. כאמור הלנוויין עוסק רבות בצילום וציור ילדים והקשר בין עבודתו לבין המחזה "הילד חולם" של חנוך לוין הוא טבעי ביותר אם כי השניים מעולם לא עבדו יחדיו:"אני יוצר בדימויים שלי את מה שלוין כתב במלים שלו. "כאשר קראתי את המחזה בפעם הראשונה פשוט נדהמתי כי הרגשתי שאני רואה בפני את העבודה שלי." הפקה על שכולה משתתפים ישראלים: סולני וזמרי האופרה הישראלית והשחקן רמי ברוך כל הסולנים המשתתפים בהפקת "הילד חולם" הם הבכירים והבולטים בזמרי האופרה הישראלית ומאחוריהם הופעות בהפקות רבות של האופרה הישראלית ובתוכן בכורות עולמיות של אופרות ישראליות. את תפקיד האם תבצענה לסירוגין שתי זמרות הסופרן המובילות של האופרה הישראלית, לריסה טטוייב (אסתר מינה ב"מסע אל תום האלף", התפקיד הראשי ב"מאדאם בטרפליי" ועוד תפקידים רבים) ו אירה ברטמן (אישה השנייה ב"מסע אל תום האלף", טטיאנה ב"יבגני אונייגין" ועוד אינספור תפקידים). את תפקיד הילד תבצע זמרת הסופרן הילה בג'יו (התפקיד הראשי ב"שועלה הערמומית הקטנה" ופרסקיטה ב"כרמן" ותפקידים רבים אחרים) ואת תפקיד האישה שנולדה לאהבה תבצע זמרת המצו סופרן ברכה קול (השועל ב"שועלה הערמומית הקטנה"). תפקידי הגברים המרכזיים יתחלקו בין שני זמרים. זמר הטנור גיא מנהיים (מונוסטטוס ב"חליל הקסם" והמורה למחול ב"אריאדנה בנקסוס") יבצע את תפקיד האב ותפקיד המושל והבריטון נח בריגר (ימדורי ב"מאדאם בטרפליי", שונאר ב"לה בוהם" ועד תפקידים רבים) יבצע את תפקיד רב החובל ואת תפקיד המפקד. את תפקיד הילד המת תבצע זמרת הסופרן הצעירה עינת ארונשטיין (שביצעה תפקידים שונים על במת האופרה הישראלית ואת התפקיד הראשי באופרה הקאמרית "צחוק של עכברוש"). עוד משתתפים בהפקה זמר הבריטון ולדימיר בראון (הצופה המבוהל), זמרת המצו סופרן שירה רז (הנער הפיסח), זמר הבריטון סורין סמיליאן (פקיד ההגירה), זמרת הסופרן קארין שיפרין (האישה המנחמת), זמרת הסופרן ליליה גרצובה (אישה מיבבת) וכן השחקן רמי ברוך (ששיחק ומשחק בימים אלו במחזות רבים של חנוך לוין) בתפקיד שותת הדם. באופרה "הילד חולם" אין מקהלה אך יש אנסמבל של תשע זמרות השרות לכל אורך היצירה בתפקידים מגוונים: רויטל רביב, סיוון גולדמן, אפרת כרמוש, אנסטסיה קלוואן, מריה קבלסקי, שרון דבורין, קארין שיפרין, קרין הוכמן ו לימור אילן.




back to the top